ביאור חטאם של בני ישראל בחטא העגל
וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ (לב, א)
מה היה חטאם? האם התכוונו לעבוד עבודה זרה?
רש"י: "אלהות הרבה איוו להם". הם לא התכוונו לעבוד עבודה זרה, אלא רק רצו מנהיג, במקום משה.
אבן עזרא: מעשה העגל לא היה ע"ז. לא יתכן לומר שאהרן, קדוש השם, שהיה נביא ומצוות רבות ניתנו על ידו עם משה אחיו, שיעבוד או יסייע לעבודה זרה. הם רצו דמות רוחנית, שתחבר אותם לשכינה.
רשב"ם: ביקשו סוג של ע"ז, שיודעים להגיד את העתיד להתרחש.
ספורנו: "אלה יהיו אצלך אלהים, שתתפלל אליהם בכל צרכך, ואותם תעבוד להשיג חפצך". מנוסח דבריהם משמע שעבדו עבודה זרה.
רש"ר הירש: הם לא התכוונו לעבוד עבודה זרה. מטרתם 'אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ', בנימוק 'כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ' מוכיחים בצורה ברורה שלא היה כאן מעשה של עבודה זרה במובן הרגיל, כלומר, מעשה של בגידה בה'. לדידם מעשה ידי אהרן היה אמור לבוא במקום משה, לא במקום ה'.
הנצי"ב מוולוז'ין: אהרון התכוון לשם שמים, אולם היו כמה שנעשה להם עיוות וקלקול גדול מהמעשה. הם האמינו שהקב"ה מסר את הצורה העליונה, שהוא כח שור, שעושה בעצמו, וזו עבודה זרה ממש.
