לז, ה וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ
א. "ויחלום יוסף חלום", לא נאמר מה חלם בו.
ב. החלום הזה אכן היה נגד השבטים כפי שרואים בהמשך, שנאמר "ויוסיפו עוד שנוא אותו". אך מדוע שנאו אותו טרם שמעו את החלום?
ה'כתב סופר' מבאר פשט נפלא: יוסף חלם את חלום האלומות, אלא שבחלום עצמו חלם שהוא מספר אותו לאחיו והם שונאים אותו בשל החלום. וזהו ביאור הלשון: "ויחלום יוסף חלום", ובאמצעו חלם "ויספר אותו לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו".
אם כן, מדוע סיפר להם יוסף את החלום? משום שיוסף ידע והרגיש שחלומותיו אינם דמיונות בעלמא והם כעין נבואה, ולמדנו ש"הכובש נבואתו חייב מיתה". לפיכך אף על פי שחלם כבר שכשיספר להם יכעסו עליו מאוד, לא יכל להימנע מכך.
על פי זה הוא מבאר את הפסוק הבא במתיקות: "ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה", אין 'נא' אלא לשון בקשה, לפי שחלם את ההמשך וידע שיכעסו עליו, לכן הוצרך להקדים בפיוס.
