וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה (לט, א)
מהם 'בִגְדֵי שְׂרָד'?
מדרש אגדה: "מכסאות של ארון ושל שולחן ושל מזבח, שאלמלא הם לא נשתיירו משונאי ישראל שריד ופליט. כדאמרו ביומא, על מעשה הכותיים שעשו בימי אלכסנדרוס מוקדון, שנתעטף שמעון הצדיק כה"ג בבגדי כהונה ויצא לקראתו כשראהו המלך, ירד מעל מרכבתו והשתחוה לו. אמרו לו עבדיו: מלך גדול שכמותך ישתחוה ליהודי זה? אמר להם: דמותו אני רואה במלחמתי ואני נוצח, והוא המלאך שהיה מתדמה לו כדמות כהן גדול".
רש"י: שאין בגדי שרד הללו בגדי כהונה, שבבגדי כהונה היה שש. אלא הם בגדים שמכסים בהם כלי הקדש בשעת סילוק מסעות, שלא היה בהם שש.
אבן עזרא: "הם הנזכרים בפרשת במדבר, כי ציווה ה' שיכסו הארון בפרכת בעבור כבודו. ועל הפרוכת כיסוי עור תחש, ועל זה הכיסוי בגד כליל תכלת.
ועל דרך הסברא, כי התכלת בעבור הארון. אם היה האויר זך. ואם ירד גשם, יסירהו ויעמוד עליו כסוי עור תחש. ועל שלחן הפנים בגד תכלת, ובגד תולעת שני. ולמעלה כיסוי עור תחש. ובגד תכלת על המנורה ועל מזבח הזהב. וארגמן על מזבח העולה. ועל הכל עור תחש. ואחר שהזכיר בגדי שרד, הזכיר בגדי הקדש שהם לאהרן, שהוא הכה"ג, והחל לפרש אותם".
חזקוני: "כל בגד ובגד ממין אחר. כיצד? לארון הקדש ולשולחן הפנים ולמנורה ולמזבח הזהב ולכל כלי השרת שבקודש, לכל אחד מהם בגד תכלת ולמזבח העולה בגד ארגמן, וללחם הפנים ולכלי השלחן בגד תולעת שני, כמו שמפורש בפרשת במדבר".