גליון תורתך שאלתי לפרשת ויצא תשפ"ד

וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר (כט, ב)

מדוע האבן היתה מונחת על פי הבאר?

רשב"ם: שלא יפול אדם לבור או שלא ישאבו ממנה בני אדם זרים.

אברבנאל: היה מחסור במים ושמו את האבן על פי הבאר, כדי לחסוך במים.

וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם (כט, ד)

מדוע פתח את פנייתו אליהם במילה 'אַחַי'?

פסיקתא זוטרתא: "דרך חסידות דרך כבוד קרא להם אחי".

רד"ק: אופן של פניית אדם לאוהביו או למכריו, לשיח של רעות ודברי שלום.

וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן… כִּי רֹעָה הִוא (כט, ט)

מדוע רק רחל היתה רועה, ולא לאה?

פסיקתא זוטרתא: "לפי שלאה היתה כבר גדולה וראויה להינשא לא שלחה אביה עם הצאן".

רמב"ן: משום שעיני לאה היו רכות והשמש הזיקה לה.

חזקוני: כדי לחלוק כבוד ללאה, שהיתה הגדולה.

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן… וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ (כט, יג)

מה שמע לבן על יעקב שגרם לו לרוץ לקראתו?

פסיקתא זוטרתא: "אמר: אליעזר בא עם כמה גמלים, זה לא כל שכן".

מדרש שכל טוב: "היאך גילגל האבן הגדולה, והאיך עלו המים לפניו".

תולדות יצחק: שמע שיעקב תם יושב אהלים, ורץ לחבקו ולנשקו, כשם שעושים למי שאינם בקיאים ברמאות ומתחנפים אליהם, כדי שיתנו ממונם.

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לֹא תִתֶּן לִי מְאוּמָה (ל, לא)

מדוע יעקב סירב לקבל ממנו?

רשב"ם: יעקב אמר לו שלא יקח מאומה מהצאן שלו, משום שעבד ברעיית הצאן עבור בנותיו.

תולדות יצחק: יעקב לא רצה לקבל מאומה מלבן, משום שהברכה מצויה רק בדבר הסמוי מהעין.

וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ (ל, לד)

לאחר שיעקב הביע רצונו לעסקה, מה ביאור תשובתו?

פסיקתא זוטרתא: "כסבור היה לבן כי מעט יהיה מזה הענין, לכך נתרצה במהרה".

בכור שור: לבן הביע את הסכמתו להצעת יעקב, ואמר ליעקב ולוואי שתעמוד בהצעה זו.

אלשיך: לבן בירך אותו, שהקב"ה ישגיח שיקבל את שכרו.

וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה… וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת… (ל, לז)

האם אין בכך רמאות?

רד"ק: יעקב לא עשה זאת מיד, בשנה הראשונה נולדו לו נקודים וטלואים רבים בברכת הקב"ה, ורק כעבור שנה החל לשים את המקלות, בפני אלו שהיו שלו שיולידו בדמותם.

רמב"ן: כיון שסיכמו ביניהם שזה יהיה שכרו, היה יעקב רשאי לעשות כל שנצרך כדי להגביר את הולדת הצאן.

בכור שור: זה היה התנאי ביניהם. יעקב לא עשה זאת בהיחבא, אלא בשיקתות המים, מקום גלוי, שרועי לבן בודאי ראו וידעו ממעשה זה, שנמשך זמן רב.

וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ (לא, ד)

מדוע קרא להן לשדה ודיבר איתן שם?

מדרש אגדה: "מכאן לאדם שרוצה לדבר דבר סתר יצא לשדה ויספר במקום שאין שומעין אותו בני אדם, שאזנים לכותל ואזנים ליער, אבל בשדה אין כלום".

מלבי"ם: יעקב רצה לשמור על חשאיות, שלא ירגישו בתוכניותיו לברוח, וקרא להן לשדה, שלא ירגישו בתכונה מיוחדת, אם היה מסתודד איתן בביתו.

רבי זלמן סורוצקין: יעקב חשש מ"הדלפות", שמי מעוזריו נמנה על אנשי לבן, שעלול לספר ללבן על ההתייעצות. כמו כן, יעקב ביקש בכך להראות לרחל וללאה שאין בעדרו מצאנו של לבן, והוא רק מבקש תואנת שוא.

וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה (כט, יח)

מדוע יעקב הציע שיעבוד פרק זמן כה ארוך, 'שֶׁבַע שָׁנִים' ולא פחות מכך?

טור: רחל לא היתה ראויה אז להריון. יעקב רצה להמתין עד שתגיע לגיל 12, שתהיה ראויה להריון, בתום 7 שנים.

מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי (כט, כה)

מדוע יעקב כפל את לשונו, ושאל 'מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי… וְלָמָּה רִמִּיתָנִי'?

אלשיך: יעקב אמר ללבן 2 דברים: א. 'מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי', חשבת להרע לי, אולם עשית לך חרפה ובוז. ב. 'וְלָמָּה רִמִּיתָנִי', הרי ברחל עבדתי עמך ואתה מחויב לתת לי אותה, 'וְלָמָּה רִמִּיתָנִי', מה בצע ברמאות, הרי לאה תחזור אליך.

מלבי"ם: יעקב שאל אותו שתי שאלות: א. 'מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי' – למה לא נתת לי את רחל, ב. 'וְלָמָּה רִמִּיתָנִי' – למה נתת לי את לאה, שאיני רוצה אותה.

וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ… (לא, יד)

מדוע רחל ענתה לפני לאה?

מדרש רבה (עד, ד): "למה מתה רחל תחילה? רבי יודן אמר: שדברה בפני אחותה". אכן נהגה רחל שלא כדין, ונענשה על כך.

רבי יונתן בן עוזיאל: "וַאֲתָבַת רָחֵל בְּאַסְכָּמוּתָא דְלֵאָה וְאַמְרָן לֵיהּ", רחל ענתה בהסכמת לאה. מדייק שהיה זה בהסכמת לאה, מהמילה 'וַתַּעַן', אילו לאה לא היתה מסכימה, גם היא היתה עונה, והיה כתוב 'ותעננה'.