תפקיד אברהם בעולם – להיות ברכה, מגדלור לעולם – דבר תורה – לפרשת לך לך
וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה (יב, ב)
מדוע כפל הקב"ה את ברכות אברהם "וַאֲבָרֶכְךָ… וֶהְיֵה בְּרָכָה"?
מבואר במדרש רבה (לט, יא): "אמר רבי ברכיה: כבר כתוב 'וַאֲבָרֶכְךָ', מה תלמוד לומר 'וֶהְיֵה בְּרָכָה'? אלא אמר לו: עד כאן הייתי זקוק לברך את עולמי, מכאן ואילך הרי הברכות מסורות לך, למאן דחזי לך למברכא בריך", וכך מבאר רש"י.
רלב"ג מבאר שתחילה בירך הקב"ה את אברהם בברכת 'וַאֲבָרֶכְךָ', שיצליח בכל מעשיו ושמו יתפרסם למרחוק. ולאחר מכן הוסיף לו ברכה נוספת, 'וֶהְיֵה בְּרָכָה', ברכה מיוחדת, שיהיה ראוי שההשגחה האלוקית תדבק בו.
רש"ר הירש מבאר שלאחר שבירך הקב"ה את אברהם, הוסיף ואמר לו 'וֶהְיֵה בְּרָכָה', [לא 'ותהיה ברכה', או 'והיית ברכה'], שמובנו – רצונו של הקב"ה, לעשות את אברהם לעם, שיהיה מאור לגויים, שכל העמים יביטו אל עם ישראל ויבינו מה תפקידם ומה מוטל עליהם. בשתי המילים 'וֶהְיֵה בְּרָכָה' הטיל הקב"ה על אברהם תפקיד – להיות ברכה.
דבר תורה – לפרשת לך לך
