הַצִּילֵנִי נָא מִיַד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים (לב, יב)
מדוע יעקב הוסיף את המילה 'אָחִי'?
- מדרש אגדה: "אחי, שבא אלי מכוחו של עשו, שבשעה ששלח יצחק את יעקב לפדן ארם, שיגר עשו איש אחריו ששמו אחי".
- רש"י: יעקב ביקש להדגיש שמבקש מהקב"ה שיגן עליו מאחיו שבהתנהגותו כלפיו, אינו נוהג עמו כאח, אלא כעשו הרשע.
- חזקוני: אם היה אומר רק 'מִיַד אָחִי', היה משתמע שזה אחד מקרוביו, שאינו אחיו, לכן אמר 'מִיַּד עֵשָׂו', ואילו אמר רק 'מִיַּד עֵשָׂו', היה משתמע שכוונתו לעשו בעלמא, לכן אמר 'מִיַד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו'.
- אור החיים: בתפילתו, רצה יעקב להדגיש את גודל ועוצמת רשעותו של עשו ואמר 'מִיַד אָחִי', שמבקש להרוג את אחיו. וזאת נוסף לכך שמפורסם ברשעותו, כעשו הרשע.
- בית הלוי: משנודע ליעקב שעשו בא לקראתו, חשש משתי אפשרויות, או שעשו ילחם עמו וירצה להורגו, או שיתרצה לשבת עמו בשלוה ואחוה כשני אחים. יעקב חשש משתי האפשרויות, משום שגם טובתו ואהבתו של עשו היתה אצלו רעה. ועל כך כתבה התורה 'וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד' – שמא יהרגנו, 'וַיֵּצֶר לוֹ' – שמא יתקרב אליו. ועל כן ביקש יעקב בכפל לשון, שיצילו משתי האפשרויות, 'הַצִּילֵנִי נָא מִיַד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו', שאינו רוצה בו לא לאח ובודאי שלא לעשו.
- רש"ר הירש: יעקב ביקש שהקב"ה יציל אותו 'מִיַד אָחִי', שאולי יש לו זכות כנגדו, 'מִיַּד עֵשָׂו', שבהתאם לאופיו, אולי מכין בו נקמה.