וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר (ג, כג)
כתוב בשו"ע (או"ח סימן צח סעיף ג) "האומר 'יתפלל דרך תחנונים כרש…' ובמשנה ברורה (ס"ק ט) אומר: "שאם האדם מתפלל מפני החיוב לצאת ידי חובתו, אינו נכון, ומאוד צריך ליזהר בזה…".
הרב זילברשטיין שליט"א סיפר ששאל פעם את הרב אלישיב, מה ביאור דברי השו"ע 'תחנונים'? מה זה תחנונים והיכן בא לידי ביטוי?
והשיב הרב אלישיב, שאחד הביטויים לכך הוא הניגון בקול תחנונים, דהיינו להוציא את מילות התפילה מן הפה בקול מתחנן, כעני המתדפק על הפתח ומבקש נדבה, שכל כולו תחנונים.
כשאדם מתחנן ומוציא את המילים מפיו בקול תחנונים, הוא מוכיח את תלותו המוחלטת בהקב"ה, ושהוא נסמך רק עליו, ואז קיים סיכוי הרבה יותר גדול שתפילתו תהא נשמעת.
ועל כך אנו אומרים 'שמע קול תחנונינו', את קול התחנונים שהשמענו לפניו בתפילה