תורתך שאלתי גליון מס' 125 לפרשת צו תשפ"ד

זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה (ו, ב)

מה מלמדת התורה במילים אלו?

רש"י: "הרי הענין הזה בא ללמד על הקטר חלבים ואיברים, שיהא כשר כל הלילה, וללמד על הפסולין איזה אם עלה ירד, ואיזה אם עלה לא ירד, שכל תורה לרבות הוא בא, לומר תורה אחת לכל העולים, ואפילו פסולין, שאם עלו לא ירדו".

אבן עזרא: "ובכאן רמז שלא יעלה עולה בלילה, רק היא תהיה על מוקדה… כל הלילה".

ר' חיים פלטיאל: "כיון שהתחילו מבעוד יום מותר להקטירו כל הלילה, אבל לא התחילו מבעוד יום אסור להקטירו בלילה".

הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ (ו, ב)

על איזו עולה מדובר?

רשב"ם: "היא העולה – הנקטרת ביום, כדכתיב ביום זבחכם, ביום הקריבו את זבחו, כל הלילה תגמור הקטרתה, ואש המזבח תוקד בו בלילה כמו ביום".

אבן עזרא: "הוא העלה. נקראת כן בעבור שהיא עולה כלה על המזבח. ובכאן רמז שלא יעלה עולה בלילה, רק היא תהיה על מוקדה… כל הלילה".

בכור שור: "באותה עולה שצריכה להיות על מוקדה בלילה, אני מפרש לך דין זה, דהיינו תמיד של בין הערביים. ובעולות נדבות הבאות סמוך לערב, שאין שהות ביום כדי לשורפו, אמר לן הכתוב שמותר בהקטר חלבים ואברים כל הלילה".

אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה (ו, ו)

בספר החינוך (מצוה קלב) ביאר בטעם מצוה זו, כפי שידוע לכל איש חכם כי ניסים גדולים שיעשה ה' לבני אדם דרכו לעשותם בדרך הטבע או קרוב לדרך הטבע. הקב"ה ציוונו להבעיר אש על המזבח, בנוסף על זו שיורדת מן השמים, כדי להסתיר את הנס שיורדת אש מהשמים.

מדוע מסתיר את הקב"ה את הנס?

ר' חיים שמואלביץ: אם הנסים היו נעשים ללא "עטיפה טבעית", היה זה גורם שתינטל הבחירה מאדם בראותו את השגחת ה'. אך משהנסים עטופים בצורה טבעית, יש מקום לאדם לטעות ולא מתבטלת הבחירה.

ניסים רבים מתרחשים עמנו בכל יום, כפי שאנו אומרים בתפילה "ועל ניסיך שבכל יום עמנו". אילו היה נשלח לפני כן מלאך מן השמים לבשר על כך, היו הניסים נחשבים כהתגלות השכינה, אך מאחר שלא היתה הודעת מלאך, הדבר נראה ככיסוי, כזריעת חול על העיניים.

כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי ה' כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ (ו, יא)

מדוע נכתב? מה חידשה התורה, הרי נכתב לעיל?

רש"י: "כל זכר – אפילו בעל מום. למה נאמר? אם לאכילה, הרי כבר אמור 'לחם אלהיו מקדשי הקדשים…'? אלא לרבות בעלי מומין למחלוקת".

חזקוני: "כל זכר פרשה זו נאמרה בפרשת ויקרא ונשנית כאן בשביל שלשה דברים: מצות תאכל, במקום קדוש, כל זכר יאכלנה".

תורה תמימה: "הכהנת אינה אוכלת בקדשי קדשים, דכתיב 'כל זכר בבני אהרן יאכלנה'…".

זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ… (ו, יג)

מדוע הוסיפה התורה את המילה 'וּבָנָיו', הרי מדובר על הכהן המשיח?

רש"י: "אף ההדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן מתחנכין לעבודה, אבל כהן גדול בכל יום, שנאמר 'מנחה תמיד… והכהן המשיח תחתיו מבניו… חק עולם…'".

רשב"ם: "לפי הפשט בני אהרן הכהנים הגדולים העומדים תחתיו. וחכמים דרשו שכל כהן הדיוט כשעושה עבודה ראשונה צריך חינוך במנחה".

אדרת אליהו: "יכול אהרן ובניו יקריבו כאחד? תלמוד לומר 'וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ'… אלא בניו כהנים הדיוטים".

רש"ר הירש: "ואין 'אהרן ובניו' אלא הכהן הגדול ושאר הכהנים המשמשים יחד עמו, הווה אומר: אהרן ובניו הכפופים לו. בשום מקום אין לשון זו מציינת את אהרן והכהנים הגדולים המשמשים אחריו".

 

 

מדוע הלילה הראשון נקרא ליל הסדר?

רבי אהרן מקרלין: בלילה הזה מתחיל הסדר של כל השנה, שהרי פסח הוא ראש השנה לרגלים, וכל המצוות מושפעות מיצי"מ.

תפארת שלמה: ליל הסדר הוא ליל שימורים, ומהווה הגנה ושמירה לכל לילות השנה, בהתאם להתנהגותנו בלילה זה. כדי שהשמירה תהיה טובה, צריך לדאוג לסדר את הלילה הזה, שיהיה מתוקן כראוי.

מהר"ל: הניסים, שהקב"ה עשה במצרים ומוזכרים על ידינו בלילה זה, הם יסוד ומקור לכל הנסים והנפלאות שעשה לעם ישראל בהמשך הדורות. בלילה זה מציינים שיש סדר לניסים.

מדוע שמו של משה רבינו לא הוזכר בהגדה?

חפץ חיים: הקב"ה מקיים את רצון יראיו, רצונו של משה להשמיט את שמו מההגדה מתוך ענוותנותו.

שפתי חיים: בליל הסדר אנו מדגישים את ישועתו של הקב"ה במצרים, ללא שיתוף גורם נוסף. [אמנם יש פסוק אחד שבו מוזכר שמו (שמות יד, לא) – "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", פסוק זה מוזכר בדרך אגב].

האדמו"ר מקלויזנבורג: זכרון וחיזוק להתפלל להקב"ה, שהרי  במצרים, עוד בטרם משה הנהיגם, בנ"י התפללו וזעקו לה' והקב"ה גאלם בעצמו לא ע"י שליח.

מדוע מניחים על שולחן הסדר שלוש מצות?

רבי שרירא גאון: אברהם קיבל את המלאכים בערב פסח (בראשית יח, י), וביקש משרה שתכין שלוש סאין קמח. כנגדם מקפידים בליל הסדר על שלוש מצות.

מהרי"ל: הואיל והקב"ה הוציא את בני ישראל מארץ מצרים, מבית עבדים. היוצא מבית הסוהר צריך להביא קרבן תודה, שיש בו שלשה סוגי מצות.

 

 

מדוע מקפידים בליל הסדר על נט"י לדבר שטיבולו במשקה, יותר מאשר בכל השנה?

פלא יועץ: בליל הסדר אנו מקפידים בכל חומרה ומצוה, גם הקטנה ביותר, כשם שמדקדקים בפסח על איסור חמץ במשהו.

חיי אדם: זהו אחד השינויים שעושים בלילה זה, כדי לעורר את הילדים שישאלו לפשר השינוי.

מדוע מטמינים את האפיקומן?

כלבו: כדי שהילדים יתמהו על השינוי – שמטמינים את המצה, למרות שעדיין לא אכלו אותה, וישאלו על שינוי זה.

רבי חיים סולובייצ'יק: אפיקומן הוא זכר לקרבן פסח. ע"י ההטמנה תחת הכר או המפה מסירים את החשש, שהאפיקומן עלול להטמא בהיסח הדעת.

שפת האמת: המצה מזכירה את הגאולה ממצרים. מחביאים אותה, לבטא את אמונתנו שלמרות שיש פרטים בהנהגת הקב"ה שאינם מובנים לנו, (ונסתרים מאיתנו), אנו מצפים לביאת המשיח ומאמינים שבעת הגאולה נראה ניסים גדולים.

 

מדוע חוצים את המצה לפני ההגדה?

כל בו: כדי לומר על המצה הפרוסה "הא לחמא עניא", דרך עני לאכול מצה פרוסה.