תורה מצילה מתאווה – דבר תורה לפרשת מסעי
וַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה (לג, טז)
חז"ל אמרו (סוטה ה.) "כל אדם שיש בו גסות הרוח, אין הקב"ה דר עמו ואין עוזר לו", וממילא מתגבר עליו היצר הרע, אבל אם הוא נכנע ושפל בעיניו, הקב"ה שוכן עמו ועוזרו מיצר הרע ואינו יכול לו.
לפי זה, ביאר האדמו"ר מספינקא את הפסוק: "ויסעו ממדבר סיני" כלומר, על ידי שזוכה להכנעה דוגמת הר סיני, הקב"ה שוכן בקרבו ואז מצילו מהיצר הרע, וממילא "ויחנו בקברות התאווה", נשבר כח התאווה שאותו יצר הרע מנסה להחטיאו.
החתם סופר ביאר פסוק זה באופן שמרמז על לימוד התורה, שהרי אמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין", וכן אמרו: "אם פגע בך מנוול זה (=יצר הרע) משכהו לבית המדרש" (סוכה נב ע"ב). אבל הפורש מהתורה, אין לו דבר שיצילהו מיד היצר.
מרומז בפסוק "ויסעו ממדבר סיני", שמי שפורש ממקום התורה, "ויחנו בקברות התאוה", נופל ברשת היצר ומתחיל להתאוות.
דבר תורה לפרשת מסעי
