מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ (ז, ב)
מדוע הצטווה לקחת מהטהורות שבעה, בעוד מהטמאות רק שנים?
- מדרש רבה (לב, ד): "שבעה שבעה… שבעה זכרים ושבעה נקבות, לא שאני צריך להם, אלא 'לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ'". מטרת הכנסת שבעה זוגות בעלי חיים טהורים, היתה לשמר אותם, לצורך בני האדם.
- פרקי דרבי אלעזר (פרק כג): "עד שלא בא המבול, היו הטמאין מרובין מן הטהורים, וכשבאו מימי המבול ורצה הקב"ה לרבות את הטהורים ולמעט את הטמאין, וקרא לנח ואמר לו: הבא אליך אל התיבה מכל הבהמה הטמאה שנים איש ואשתו…".
- רש"י: כל שבעת הזוגות הטהורים באו מעצמם, כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו מהתיבה. מבעלי החיים הטמאים, שמהם נח לא הקריב קרבן, לא היה צורך בשבעה, אלא די היה בשנים.
- רד"ק: כדי שיתרבו בעלי החיים הטהורים וישארו בעלי חיים שמהם יוכלו לאכלו לאחר צאתם מהתיבה.