וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו (מה, ג)
מדוע שאל שוב 'הַעוֹד אָבִי חָי' לאחר ששאלם על כך בפגישתם הקודמת, וענו לו 'שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי', ומאז לא היו בארץ כנען?
רבי חיים פלטיאל תירץ שיוסף הבין מתשובתם הקודמת שהוא חי, אך והסיף ושאל 'הַעוֹד אָבִי חָי', משום שרצה למסור להם סימן שהוא יוסף, ועל כן כינה את יעקב 'אָבִי'. אם הוא היה מצרי, לא היה קורא לו אבי, שזו גנות עבור המצרים.
ה'אמרי יהודה' מבאר שיוסף ניסה לשכנע את אחיו שהוא אכן יוסף אחיהם שמכרוהו, ונתן להם כמה סימני היכר. אחד מהם, ששאל אותם מתחילה רק 'הַעוֹד אָבִי חָי', רק על אביו, ולא על אמו, שידע שאינה עוד בין החיים. אילו לא היה יוסף אחיהם, מנין ידע זאת, ומדוע לא שאל לשלומה.
הכלי יקר ביאר שעל אף שכבר אמרו לו שהוא חי, כפי שניתן היה להבין מדברי יהודה, יוסף לא היה בטוח באמינות ונכונות תשובתם. היה זה לפני התגלותו, כשהם עדיין סברו שהוא מצרי. יוסף חשב שאולי אמרו זאת כדי שיכמרו רחמיו על אביהם הזקן, שלא לגרום לו מיתה, ולכן שאלם שנית 'הַעוֹד אָבִי חָי'.