רק לאחר שסיים לשתות הציעה להשקות גם את גמליו
וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת (כד, יט)
מדוע רק לאחר שסיים לשתות הציעה להשקות גם את גמליו?
תולדות יצחק: אם היתה אומרת 'שתה אדוני וגם לגמליך אשאב', היה משתמע שמתייחסת לאליעזר ולגמליו כאחד, ולכן הפסיקה בין שתייתו לשתיית הגמלים, כדי להפריד ביניהם.
אור החיים: היא הסבירה לו, שתחילה היתה צריכה להשקות את הגמלים, משום צער בע"ח, אולם ריחמה עליו והבינה שהוא מצטער ועל כן הקדימה אותו. משסיים לשתות, וכבר לא היה מצטער, הסבירה לו מדוע הקדימה להשקות אותו לפניהם, ופנתה להשקות את גמליו.
משך חכמה: רבקה למדה כאן פרק במידות, שאדם צריך לדאוג לצרכיו. כל עוד לא ביקש ממנה מים, לא היתה מחויבת כלפיו, אולם משאמר לה 'הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ', נתנה לו. לאחר שסיים לשתות, לא המתינה שיבקש עבור בעלי החיים, משום שמוטלת על כל אחד מחויבות למנוע מהם 'צער בעלי חיים', ולכן נתנה להם על אף שלא ביקש.
רבי שלמה זלזניק: רבקה הוכיחה את מידותיה המופלאות, לצד חכמתה הרבה, חששה שאם תגלה מראש שבכוונתה להשקות גם את גמליו, ימעט אליעזר מלשתות, כדי לחסוך ממנה מעט מהטרחה הרבה, ולכן המתינה עד שישתה ורק משסיים אמרה לו שבכוונתה להשקות גם את הגמלים.
