רק ברחל נכתב 'אֵשֶׁת יַעֲקֹב'
בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב יוֹסֵף וּבִנְיָמִן (מו, יט)
מדוע הדגישה התורה שרחל היתה 'אֵשֶׁת יַעֲקֹב'?
רש"י מתרץ שנכתב ברחל 'אֵשֶׁת יַעֲקֹב' משום שהיתה עיקר ביתו של יעקב. ומוסיף רש"ר הירש שרחל היתה האשה היחידה שהוא בחר לעצמו.
ספורנו ביאר באופן דומה והוסיף שרחל היתה עיקר כוונתו ורצונו של יעקב, שעבד אצל לבן. ממנה נולדו יוסף ובנימין, המעולים בשבטים, כפי שאמרו חז"ל שהיה ראוי יוסף שייצאו ממנו שנים עשר שבטים, כיעקב (עיין סוטה לו ע"ב) וכדבריהם על בנימין, שלא חטא כל ימיו ומת בעטיו של נחש, (עיין שבת נה ע"ב). וגם מצינו שזכותם של בני יוסף צויינו, כפי שכתוב 'לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ' (תהלים פ, ג).
בכור שור תירץ שלאחר שבפסוק הקודם דיברה התורה על זלפה, שהיתה שפחה, הדגישה התורה שרחל היתה 'אֵשֶׁת יַעֲקֹב', ולא אמה.
משך חכמה ביאר שבכך הדגישה התורה שיוסף ובנימין היו בני רחל, שהיתה 'אֵשֶׁת יַעֲקֹב', עיקרו של הבית. למנוע מהאחים מחשבה, שלא ידמו את היחס אליהם כמו לזה שקיבל ישמעאל, בנה של פלגשו של אברהם, ששלח אותו. וכן לא להשוותם ליפתח הגלעדי, שהיה "בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה" (שופטים יא, א), שאחיו גירשוהו מבית אביו.
