ראיית פני עשו כראיית פני הקב"ה
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי (לג, י)
מה ההשואה שעשה יעקב? ומדוע הזכיר זאת?
מדרש רבה (עח, יב): "מה פני אלהים דין, אף פניך דין. מה פני אלהים 'וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם', אף את ולא יראו פניך ריקם".
מדרש אגדה: "ולמה מזכיר יעקב שמו של הקב"ה כאן? כדי ליראו ולבהלו, אמר עשו: הקב"ה הגיעו בכבוד זה איני יכול לו, משל לחבר שמבקש את חברו להרגו, נזדמנו לסעודה אחת, אמר האחד: טעם תבשיל זה כטעם תבשיל שטעמתי בבית המלך, אמר אותו האיש: וכך הוא זה וזה רגיל בבית המלך, מיד נתיירא ממנו".
רש"י: "ולמה הזכיר לו ראיית המלאך? כדי שיתירא הימנו ויאמר: ראה מלאכים וניצול, איני יכול לו מעתה".
רמב"ן: יעקב אמר לו: קח את מנחתי, בעבור שראיתי את פניך, שהם חשובים עבורי כמו לראות את פני אלהים, ותרצני בקבלת המנחה, כמו שהקב"ה רוצה את יראיו בקבלת מנחתם וקרבנם, כפי שכתוב 'וְנִרְצָה לוֹ' (ויקרא א, ד), וכן 'עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי' (ישעיהו נו, ז).
אלשיך: יעקב ביטא את פחדו מעשו, ואמר שנבהל ממנו, וחשש שמא ימות בידו, כמי שרואה פני אלוקים, כלומר כיום המות, שאין אדם מת עד ראות פני אלהים, ומאז אינו ניצול ממנו.
