קרוב אליך הדבר מאד" – בלימוד המוסר
כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה… כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ (ל, יא-יד)
הרמב"ן כתב שמדובר במצות תשובה שקרובה לאדם. לאחר שמחליט לחזור בתשובה, אין לו מעכב לבצע את תנאי התשובה, שהרי אין לו קושי להתחרט על עוונותיו, לקבל על עצמו קבלה לעתיד, ולהתוודות על חטאיו.
כיצד יתכן הבדל כה גדול בין המחשבה בתחילת הפסוק ש"בשמים היא", למסקנה שבאמת "קרוב אליך הדבר"?
רבי נתן צבי פינקל, ראש ישיבת מיר הסביר שיש תמיהה גדולה בכל מהלך החיים של האדם, שהרי כל בר דעת יודע ומבין שאם לא יעמוד בנסיונות, וחלילה יכשל בעבירות, יפסיד את כל שליחותו בעולם הזה. אם כך איך כל כך הרבה אנשים ובהם גם חשובים מתעלמים מאמת כה פשוטה וברורה?
הקב"ה ברא את היצר הרע עם כוחות עצומים להטעות אדם ולהכשילו, כדי שיהיה בעל בחירה ויקבל שכר טוב על התגברותו. העצה היחידה להתמודד מול נסיונות היצר הרע היא בכח לימוד התורה, כפי שאמרו חז"ל (קידושין ל ע"ב) "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", וכפי שהשריש רבי ישראל סלנטר שכוונת חז"ל על תורת כל מידה ומידה איך לנהוג בה, ולא רק על דברי תורה. זו העצה כנגד יצר הרע, להתבונן ולשנן בכל יום את יסודות היראה, באמצעות לימוד מוסר, שיזכיר לאדם שעליו להמלט מיצר הרע שאורב לו להכשילו.
זה ההבדל הגדול בין מצב של "בשמים היא" לבין "קרוב אליך הדבר מאד". אדם שחי כל ימיו בהתבוננות ביראת שמים, לומד מוסר, מפקח ומביט על מעשיו, הוא קרוב. אולם כאשר האדם לא משתמש בכלים שהקב"ה ברא עבורו כדי שישאר בקרבת ה' תמידית, אכן רחוק הוא כמרחק שמים מארץ.
