קיום מצוות – נעשה ונשמע

יט, ח וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה נַעֲשֶׂה

עם ישראל אמרו לפני קבלת התורה "נעשה ונשמע". ביאור שתי מילים אלו – שני עניינים: בקיום המצוות יש שני חלקים, חלק האחד – מעלת קיום המצוות, גם אם לא היה הקב"ה מצווה עליהם, וכשם שקודם מתן תורה קיימו האבות את התורה וכדי לעשות נחת רוח לפניו, ומפני שעצם מעשה המצווה טמון בה תיקון הן לנפש האדם והן בעולמות העליונים.
חלק נוסף בקיום המצוות – כעבד המקיים ציווי אדונו ללא טעמים, שכן עצם הדבר שאנו מקיימים את ציווי ה' זהו לכשעצמו המצוה, גם ללא עצם המעלה שיש בעשיית המצווה מצד תכונתה ומעלתה.
נראה ש"נעשה" זהו החלק הראשון – של קיום המצוה, מחמת עצם המעלה שבעשייתה, ולעשות נחת רוח לקב"ה. "ונשמע" הכוונה לחלק השני – לקיים את ציווי ה' כעבד הממושמע לאדונו ומקיים את הציווי מתוך קבלת מרות אדונו.