קדושת בני ישראל
כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם… לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ (יח, ג)
מה ביאור אזהרת התורה בפסוק זה?
מדרש אגדה: "'כמעשה ארץ מצרים', מלמד שהתעיבו המצרים מעשיהם מכל אומה, וביותר מקום אשר היו יושבים שם ישראל, שנאמר 'אשר ישבתם בה'. 'וכמעשה ארץ כנען', מלמד שהתעיבו הכנענים מעשיהם מכל אומה, וביותר מקום ישראל, שנאמר 'אשר אני מביא אתכם שמה'".
רש"י: "מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקולקלים מכל האומות, ואותו מקום שישבו בו ישראל (=ארץ גושן) מקולקל מן הכל".
אבן עזרא: "'וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ', שלא ירגיל אדם ללכת בדרך הזה עד שיהיה לו חוק. 'וכמעשה ארץ מצרים', על המשפטים, והראיה 'את משפטי תעשו', הם הכתובים על ספר הברית המפורש בפרשת אלה המשפטים".
רמב"ן: "'כמעשה ארץ מצרים', על השעירים הנזכרים. 'וכמעשה ארץ כנען', על העריות, שהיו הכנענים בהם רעים וחטאים, כאשר אמר בסוף (פסוק כז) 'כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ'".
