צרות ההרגל – לפרשת בא
וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה (י, יז)
פרעה ועמו סבלו מאד ממכות נוראיות ואיומות, שמתוארות בארוכה בפרשת השבוע הקודמת ובשבת זו. אולם רק במכה השמינית, ארבה, שכתובה בפרשתנו מתפרץ ואומר בלהט: "ויסר מעלי רק את המוות הזה".
מדוע רק במכת ארבה חש פרעה שכלו כל הקיצים והגיעו מים עד נפש, ומדובר במכת מוות? מדוע לא אמר זאת עד כה?
חז"ל מבארים שכשהגיעו נחילי הארבה, רצו המצרים לאכלם ושמחו. הם לכדו את החגבים, מלחו אותם במלח, ואכלו אותם בהנאה מרובה. כשראה פרעה שבני עמו נהנים ממכה אנושה שכזו, הבין שמצבם קשה מאד.
רק אנשים שהתרגלו למכות יכלו להנות מנחילי ארבה, שכילו כל חלקה טובה. כשהכל מסביב היה טוב, ניסו המצרים לגרש כל חגב בודד, אך כשהכל היה עמוס בצרות, גם נחילי ענק העלו חיוך על שפתי המצרים. כשראה שבני עמו התרגלו למכות וניסו להשתעשע עימם, הבין פרעה את חומרת המצב. לכן הארבה סימנו את הקושי המצרי ואת "המוות הזה".
ניתן להתרגל לכל דבר ולהפוך אותו לחלק מאתנו, גם מבלי לשים לב. לא קל לשנות הרגלים נושנים ולהפסיק להתבוסס באותו מקום. ניתן לשאול מעשנים (שהפסיקו לעשן עשרות פעמים…) או כוססי ציפורניים. אדם צריך להזהר מלשקוע בהרגלים שעלולים להוליך אותו לשגרתיות בעשייתו.
