וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה (כו, יח)
מדוע צד זה מכונה 'תֵימָנָה'?
אבן עזרא: "וכבר פרשתי נגב ותימן מגזרת ימין. גם פאת צפון תקרא שמאל, וים מערב, בעבור הים הגדול הספרדי שהוא מערב ארץ ישראל".
רמב"ן: צד מזרח נקרא 'קדם' בלשון הקודש, כפי שכתוב 'לִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה'. וצד מערב מכונה 'אחור', כפי שכתוב 'הֵן קֶדֶם אֶהֱלֹךְ וְאֵינֶנּוּ וְאָחוֹר וְלֹא אָבִין לוֹ'. אלו כינויים ביחס לעמידה כלפי השמש. צד דרום נקרא 'נגב', "בהיותו נגוב מפני החום". שיותר חם בצד זה. המילה 'דרום' מורכבת משתי מילים, 'דר רום' והתאחדה באיחוד האות ר', על שם שהשמש הולכת ברום הרוח ההיא.
רש"ר הירש: הואיל וקרני השמש מכות על הראש במאונך ו"נוקבות" בו. 'תימן' משורש 'ימין', משום שכשפונה אדם אל השמש בשעת זריחתה, הדרום נמצא לימינו. להדגיש שחזית המשכן פונה תמיד לצד מזרח, וצד הדרום היה לימינו.