י, כח וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת
יש לדקדק מלשון פרעה, שלא אמר אהרוג אותך (אני אעשה פעולה שתהרוג אותך), אלא אמר "תמות", כלומר שמשה ימות מעצמו, ולא על ידי פרעה.
כך גם פירש כאן בתרגום יונתן: "ביום ראותך פני – אמסור אותך ביד בני אדם אלה שהיו תובעים נפשך לקחת אותה", דהיינו בידי דתן ואבירם, שעליהם נאמר לעיל (ד, ה) "המבקשים את נפשך.
מדוע פרעה לא רצה להרוג בעצמו, הרי הוא היה מלך ויכל לעשות ככל העולה על רוחו? מדוע היה צריך "תיווך" באמצעות דתן ואבירם?
פרעה חשש לשמו הטוב, ולא רצה להרוג בעצמו את משה, ולצורך כך חיפש בוגדים מתוך היהודים שישתתפו עמו בהריגתו של משה, ואז הוא יישאר בשמו הטוב, שלא יתלוננו עליו שדאג באופן אישי להרצחו של משה, שהרי כולם יראו שאפילו היהודים עצמם הסכימו להרוג את משה, ולא יתלוננו על פרעה.