פיוס בני ישראל מפני הקללות – דבר תורה – פרשת ניצבים
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל (כט, ט)
כתב רש"י: "למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם ואמרו: מי יוכל לעמוד באלו. התחיל משה לפייסם 'אתם נצבים היום', הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה, והרי אתם קיימים לפניו".
מדוע רש"י כתב "מאה קללות חסר שתים", ולא כתב צ"ח קללות, כמו שכתב בהמשך "מ"ט שבתורת כהנים"?
תירץ על כך ה'כתב סופר', שבתוך הקללות כתוב "כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת", אם כן אכן יש ק' קללות חסר שתיים ששתיים מהן לא ידועות.
וכתב עוד, בהקדם דברי המדרש על פסוק זה "הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד", שלמדנו במדרש 'וכל חלי וכל מכה אשר לא כתוב… זה מיתת צדיקים', וכאן נתבהלו כלל ישראל שאפילו שיהיו צדיקים, יתכן שייענשו בעבור הרשעים.
לכן פייסם משה, כפי שכתב רש"י: ראו כמה עברתם והכעסתם… וזו כוונת המדרש על פסוק זה, שלפי דברי משה רבינו "הפוך רשעים ואינם – הרשעים יענשו בעצמם במיתתם – "ובית צדיקים יעמוד".
דבר תורה – פרשת ניצבים
