ערכו של כל יהודי
אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה' (כז, ב)
הפרשה פותחת בקללות ובתוכחה – פרק כו, ומסיימת בפרשת ערכין – "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לה'" – פרק כז.
מדוע פרשת ערכין נכתבה לאחר הקללות והתוכחה?
ללמדנו שאם לאחר כל התוכחה שספגנו, לאחר הקללות והמכות, עדיין נשארנו יהודים נאמנים, אנו ראויים להערכה, יש לנו ערך רב.
והוסיף על כך רבי מאיר שפירא מלובלין: פרשת ערכין נסמכה לפרשת ה"תוכחה", משום שכשיהודי קורא את הפרשת התוכחה, עלול הוא להיתפס לחלישות הדעת ולייאוש ולחשוב בליבו שאין הוא שווה מאומה.
התורה סמכה את פרשת ערכין, כדי לעודדו ולהוכיח לו, שיהודי בכל מצב ובכל דרגה, אם רק עבר את החודש הראשון לחייו תמיד יש לו שווי וערך.
