עצת בלעם לבלק
לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים (כד,יד)
מבאר האברבנאל: בלעם נתן עצה גדולה לבלק ואמר: הסיפור של מואב עם בני ישראל אינו בעתיד הנראה לעין, אלא "אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב". הבאת אותי לקלל אותם כי פחדת מהם, "ויגר מאוד מפני העם מאוד", אבל כרגע אסור להילחם.
אם כן, מסיים בלעם, עצתי לך היא שאל תתגרה בהם במלחמה, כך הם לא יצטרכו להתגונן ולהילחם בך בחזרה…
על פי זה, ניתן לתרץ קושיה ששואלת הגמרא בפשט הכתוב: "אשר יעשה העם הזה לעמך?! 'עמך לעם הזה' מיבעי ליה". דהיינו, כיון שהציע בלעם שיחטיאו בנות מואב את ישראל, היה צריך לכתוב "אשר יעשה עמך לעם הזה".
לפי דברי האברבנאל מיושב פשוטו של מקרא כמין חומר: אכן "יעשה העם הזה לעמך", בני ישראל יפגעו במואב, אולם דבר זה יהיה רק "באחרית הימים".
