ענוותנותו של משה רבינו
יב, ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
משה רבינו היה מכיר ומעריך את מעלותיו וגדולתו של כל אחד ואחד מעם ישראל, גם את הפשוטים והנחותים שבהם, שהרי גם באדם הפשוט ביותר טמונות מעלות מיוחדות, אלא שיש להשכיל ולרדת אל תוך שרשי נשמתו של האדם ולגלות ולחשוף את המעלות החבויות בה.
משה הגיע לדרגת מידת ענווה גדולה. ניחן בסגולה זו, להכיר במעלותיו של כל אדם מישראל, גם הנחות ביותר.
וזהו שהעידה בו התורה "והאיש משה עניו מאד – מכל האדם אשר על פני האדמה", היינו את ענוותנותו הגדולה קנה משה "מכל האדם", על ידי התבוננות במעלותיו של כל אדם ואדם "אשר על פני האדמה".
