ענוותנותו של אברהם אבינו

יח, כז וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר… וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר
אמרו חז"ל (חולין דף פח) "בשכר שאמר אברהם 'ואנכי עפר ואפר' זכו בניו לשתי מצוות – "אפר" פרה ו"עפר" סוטה.
ביאר זאת המגיד מדובנא בדרך משל, לאיש עני שבא למשתה שעשה חברו. העני לא רצה לשבת בראש השולחן, הואיל והיה עניו, וזאת על אף הפצרותיו של חברו, אלא ישב בסוף השולחן בסמוך לפתח.
מה עשה חברו? הושיב את כל האנשים החשובים שבאו לסעודה סמוך וקרוב לעני, וע"י כך נעשה המקום ההוא חשוב ביותר, וממילא התכבד העני בכבוד רב.
כמו כן, כיון שאמר אברהם "ואנכי עפר ואפר", עשה הקב"ה ששני דברים האלה יהיו דברים חשובים, ומכיון שנמשל בהם אברהם, הרי נתעלה בכך לדרגת מצות השי"ת.