עבודה אישית על נתינה ציבורית – דבר תורה – פרשת ראה 

נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ (טו, י)
הנתינה היא "מעשה טכני", איך ניתן לצוות "ולא ירע לבבך"?
בספר 'כלי חמדה' ביאר שכשאדם לוקה בקמצנות שמקשה עליו לפתוח את הלב ואת היד לטובת הזולת, נותנת לו התורה עצה, "להתחיל בקטן".
"נתון", לעני משהו סמלי. זה אמנם עולה לך בבריאות, אבל זה משחרר לך מהלב קצת מהקמצנות.
בשלב הבא: "תתן לו", עוד משהו קטן.
ככל שיתרגל לתת עוד ועוד, יגלה שהקמצנות נעלמת ובמקומה נרכשת נדיבות לב.
"ולא ירע לבבך", מציירת התורה כיצד ייראה סופו של קורס האימון האישי, "בתתך לו". ועוד מובטח "כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך", לא רק שלא יישאר לנותן פחות כי נתן, אלא שהברכה תשרה במעשי ידיך.
זהו מדד מצוין עבורנו: זה אמנם תהליך, לוקח זמן. בכל פעם חותכים עוד חתיכה, ועוד אחת. זה קשה, מצריך מאמץ, אבל בסוף מגישים לשולחן קערה עם חתיכות רבות.
זה נכון לא רק לצדקה ונדיבות לב, אלא לכל תחומי השינוי שאנו רוצים לחולל בחיים.

דבר תורה – פרשת ראה