אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי (כב, יב)
וכי לא ידע הקב"ה עד עתה שאברהם ירא אלקים, מה התחדש כעת?
מדרש רבה (נו, ז): "'כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי' – הודעתי לכל שאת אוהבני, 'וְלֹא חָשַׂכְתָּ…' – שלא תאמר כל החלאים שחוץ לגוף אינן חלאים, אלא מעלה אני עליך כאילו אמרתי לך הקרב עצמך לי ולא עיכבת".
רש"י: "'כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי', מעתה (מרגע שהבעת נכונות ועשית זאת, 'עַתָּה יָדַעְתִּי' בכך הראית לכולם את אהבתך ומסירות נפשך) יש לי מה להשיב לשטן ולאומות התמהים: מה היא חיבתי אצלך, יש לי פתחון פה עכשיו שרואים 'כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה'".
רמב"ן: הקב"ה ידע שאברהם ירא שמים, ולא היה זקוק לניסיון כדי להוכיח זאת. עד מעשה העקידה יראת השמים היתה בתוכו, בכח, לאחר מעשה העקידה התחדש, שהוציא אותה מהכח אל הפועל.
כלי יקר: ביאור המילה 'יָדַעְתִּי' במובן של הודעתי, מאחר ותכלית הניסיון היתה להרים דגל – נס, לפרסם בקרב האומות את מעשיו ויראת השמים של אברהם, משעמד בניסיון, הגיעה העת לכך. הקב"ה אמר שכעת, לאחר ניסיון העקידה הוא מפרסם את שמו ויראת השמים של אברהם בעולם.