וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ (טז, א)
לאחר שמיתת בני אהרון נכתבה לראשונה בפרשת שמיני, מדוע הפסיקה התורה, וחזרה לתאר את מיתתם בתחילת פרשתנו?
חזקוני: "לפי שכשגמר פרשת כל הטמאים, עדיין לא פירש אם יכנסו למקדש בין שוגגים בין מזידים מה היא כפרתם ומה היא טהרת המקדש. לפיכך פרט לך כאן 'וכפר על הקודש'".
ר' חיים פלטיאל: "לפי שבקרבנות הראשונים למשכן מתו ועדיין לא הוזהרו על טומאת מקדש. והואיל ובא מעשה ע"י משה יזכר לכל הטומאות וטומאת בהמה וטומאת נידה וזב ומצורע וטומאת בתים ונבילה וכל עניין. ועתה חוזר לעניין ראשון, להזהיר שלא יבואו בכל עת אל הקדש ולא ימות כאשר מתו בני אהרן. ולכך סמיך שלא יבא בכל עת אל הקדש אל מיתת שני בני אהרן, כדי להזהירו יותר על ביאה ראשונה ריקנית".
הדר זקנים: "לפי כשגמר פרשת טמאים לא פירש אם נכנסו למקדש בין שוגגים בין מזידים מה כפרתו ותקנת מקדש. לפיכך פרט לך בסמוך 'וכפר על הקדש'".