סייעתא דשמיא בכל דבר, גם רוחני

וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה (לט, מג)

רש"י: "אמר להם: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם".

מדוע נצרכו לברכתו של משה, שישרה הקב"ה את שכינתו במשכן, הלא עסקו בדבר הקדוש ביותר, בבנין המשכן שנבנה בקדושה וטהרה?
כדי להצליח בדברים רוחניים זקוק כל אדם לסייעתא דשמיא מיוחדת ובלתי פוסקת, ובלעדיה לא יוכל להצליח. בני ישראל הוצרכו לברכת משה, כדי שישרה הקב"ה שכינתו בתוכם.
זה הביאור גם במאמר חז"ל "כל התחלות קשות", בהתחלה כביכול אין "סייעתא דשמיא", קשה לו לעשות רק ע"י כוחותיו וכשרונותיו הטבעיים, ועל כן נדרש לעשות כל מה שיכול מצד כוחותיו הטבעיים ורק לאחר שפעל עפ"י כוחותיו, נותן לו הקב"ה סייעתא דשמיא.