מתי נקרא אליעזר עבד ומתי איש?

מתחילת הפרק מכונה אליעזר 'עֶבֶד'[1], והחל מפגישתו עם רבקה הוא נקרא 'הָאִישׁ'[2], והחל מכניסתו לבית בתואל מכונה שוב 'עֶבֶד'[3]. מה ההסבר לשינויים?

• מדרש שכל טוב[4]: "לפי שהיה נוהג עצמו בפרישות ובהצנע, כדרך רבו, עד שאמר 'עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי'[5], ומכאן ואילך קראו עבד כבתחילה, מכאן שאין אדם נענש בכינוי שם לחברו, אם הוא הודיע בעצמו הכינוי".
• רבינו בחיי[6]: בתחילה הוא מכונה 'עֶבֶד', בהתאם למעמדו. משהתלווה לשליחותו החשובה מלאך, ואליעזר התבונן בהצלחת מעשיו החל להיקרא 'הָאִישׁ', על שם המלאך שהתלווה אליו[7], שמכונה 'אִישׁ'[8]. ומשהסתיימה שליחותו ואמרו לו לבן ובתואל 'הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ'[9], חזר למעמדו הקודם ונקרא שוב 'הָעֶבֶד'. אמנם בהמשך, לאחר שהסתיימה שליחותו, הוא מכונה 'הָאִישׁ'[10], אולם אין אלו דברי התורה, אלא דברי אחיה ואמה, שלא היה מכובד שישאלו אותה 'התלכי עם העבד הזה. אכן בהמשך הוא מכונה 'הָאִישׁ'[11], "וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ…", והם דברי תורה, אך לא היה זה לכבודה של רבקה שייכתב 'ותלכנה אחרי העבד', ועל כן כתבה התורה "וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ".
• רבי זלמן סורוצקין: משראה אליעזר את הניסים הגלויים שעשה לו הקב"ה, השתחווה לה', להודות לו על כל החסד שעשה עם אדונו, ונהפך מעבד לאיש, שאין על גביו, אלא רק ה' אלוקי השמים והארץ, עד לסיום השליחות, ששב למדרגתו, כעבד.

[1] בתחילה, עד פסוק יז, מכונה ארבע פעמים 'הָעֶבֶד', כינוי שאינו מכובד: 'וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד' (לעיל פסוק ה), 'וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ' (לעיל פסוק ט), 'וַיִּקַּח הָעֶבֶד' (לעיל פסוק י), 'וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ' (לעיל פסוק יז).

[2] החל מפסוק כא ועד פסוק לב מכונה שש פעמים 'הָאִישׁ': 'וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ' (לקמן פסוק כא), 'וַיִּקַּח הָאִישׁ' (לקמן פסוק כב), 'וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ' (לקמן פסוק כו), 'וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה' (לקמן פסוק כט), 'וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ' (לקמן פסוק ל), 'וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה' (לקמן פסוק לב).

[3] החל מפסוק נב, שוב מכונה 'עֶבֶד' שבע פעמים, עד סיום הפרק: 'וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם' (לקמן פסוק נב), 'וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב' (לקמן פסוק נג), 'וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה… וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם' (לקמן פסוק נט), 'וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ' (לקמן פסוק סא), 'וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה… וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד' (לקמן פסוק סה), 'וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק' (לקמן פסוק סו).

[4] לקמן פסוק כא.

[5] לקמן פסוק לד.

[6] לעיל פסוק טו.

[7] עיין מדרש תנחומא פרשת וישב, פרשה ב, על הפסוק "וַיֹּאמֶר הָאִישׁ" (לקמן לז, יז), שמבארים שהאיש היה גבריאל המלאך.

[8] עיין דניאל ט, כא: "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל", שהמלאך מכונה איש.

[9] לקמן פסוק נא.

[10] לקמן פסוק נח: "וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה".

[11] לקמן פסוק סא.