מתי זכות אבות מועילה
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ (לב, י)
ה'ספורנו' ביאר שיעקב אבינו הזכיר את שם אבותיו כדי לשבח את הקב"ה, כפי שאנו מזכירים בברכת אבות את אבותינו. במקביל גם כדי להזכיר את זכות אבותיו.
טעמו השני של ה'ספורנו' אינו מובן, מה חשב יעקב כשהזכיר את זכות אבותיו, הרי גם לעשיו יש זכות אבות, כפי שיש לו, ומדוע חשב שכוחם של אבותיו אברהם ויצחק יעמדו כזכות דווקא לו, ולא לעשיו אחיו?
ביאר הרב שטרנבוך שליט"א, שזכות אבות תלויה בהנהגת הבנים. כשהצאצאים ממשיכים את דרך האבות, הם זוכים לזכות אבות, שמסייעת להם. אולם מי שעוזב את דרך אבותיו – אזי זכות אבותיו נהפכת לו לתביעה ולחובה – מדוע עזב את דרך אבותיו.
יעקב ידע זאת ועל כן הזכיר את זכות אבותיו, מתוך רצון ובקשה שזכות אבותיו תשמש עבורו לזכות, ובד ביאר באופן דומה והוסיף תשמש לעשיו לחובה. כך קיווה יעקב שיוכל להצליח במלחמה.
