שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ (טז, יח)
במילים "תתן לך" בלשון יחיד יש רמז, שכל אדם צריך להעמיד שופטים ושוטרים על כל מעשיו הפרטיים, לבחון האם הם עפ"י חוקי התורה או לא.
רמוז כאן לימוד נוסף, השפיטה והביקורת שיש על האדם לבקר ולשפוט את עצמו, אינה דומה לזו שמוטלת על זולתו. כל אחד נמדד בעיני הקב"ה, בהתאם לכלים שלו ועל פי הנתונים שניתנו לו משמים. כפי שדרשו חז"ל "לעתיד לבא, יבוא הקב"ה ויוכיח את כל אחד לפי מה שהוא" (בראשית רבה פר' ויגש).
כפי שאומרים בתפילת ראש השנה: "כי זכר כל היצור לפניך בא מעשה איש ופקודתו…" שני דינים נפרדים נאמרו כאן, אחד "מעשה איש" דנים אם לא עשה חטאים חלילה, ודין שני על "פקודתו" היינו, האם מילא את ייעודו בחיים, ומילא בשלימות את השליחות המיוחדת שהוטלה עליו דווקא, את הכל יביא אלוקים במשפט.
דבר תורה – פרשת שופטים