מקור שמותיהם של האורים והתומים
וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים (כח, ל)
מדוע האורים ותומים נקראו כך?
יומא עג ע"ב: "למה נקרא שמן אורים ותומים? אורים שמאירין את דבריהן, תומים שמשלימין את דבריהן".
בכור שור: "ונראה לי ש'אורים' לשון מדינות, כמו: 'מֵאוּר כַּשְׂדִּים'. 'תומים': גבולים, מקום שהגבולים כלים ותמים שם, שהיה כתוב שם תחום פלוני לפלוני, וגבוליו ומיצריו כתובין ונתונין בתוך החושן, וכן לכל שבט ושבט הכתוב באבן, תחומו וגבולו נתון כנגדו.
וזהו 'מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל': שלא יוכל זה לערער על גבול זה כלום. וכשהיו בימי יהושע מטילין גורלות, היה נופל הגורל כמו שכתוב בחושן, וגם הכהן היה מכוון ברוח הקדש כן, ולא היה מערער ומתרעם כל אחד על חלקו, כי היה יודע כי מן המקום הוא לו".
רמב"ן: "והענין, כי היו שמות קדושים, מכוחם יאירו האותיות מאבני החשן אל עיני הכהן השואל במשפטם. והמשל, כי כאשר שאלו 'מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם', היה הכהן מכוין בשמות שהם האורים, והאירו לעיניו אותיות יהודה י' מלוי, ע' משמעון, ל' מלוי, ה' מאברהם… אבל היו שם שמות הקדש אחרים נקראים 'תומים', מכוחם יהיה לב הכהן תמים בידיעת ענין האותיות שהאירו לעיניו. כי כאשר כיון בשמות האורים והאירו, חוזר מיד ומכוון בשמות התומים.
