מקורות בקר וצאן לעבודת ה'
וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם (י, כד)
לפי הצעת פרעה, מהיכן אמורים היו להשיג בקר וצאן לעבודת ה'?
תולדות יצחק: לאחר שאמר משה לפרעה במכת צפרדע: 'לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱלֹהֵינוּ', אמר לו פרעה: בניגוד לעבודות זרות שהם פרטיות, אלהיכם, אלוה כל המזלות והכוכבים, ולא ראוי לעובדו בבקר ובצאן, אלא 'רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג', אתם תצאו ובנוסף 'גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם'.
אלשיך: פרעה התכוון שיקחו איתם את הצאן והבקר שנצרכים לצורך עבודתם, להקרבת קרבן אחד לכל אדם, ואת השאר ישאירו אצלו במצרים.
כלי יקר: ביודעם שאמורים לצאת למדבר, שאינו מקום מקנה, קנו בני ישראל מקנה רב, מעבר לצאן ובקר שהיו להם. פרעה חשב שקנו כדי לזבוח מהם לה', שלא יצטרכו לקחת מהצאן ובקר שלהם, כפי שאמר לו משה בהמשך 'וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ', כולל גם הצאן והבקר שקנו כעת. ולכן אמר לו פרעה: 'רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג', במילה רק מיעט שרק מקנה קנינם, שרכשו במיוחד לצורך הזבח ילך עמהם כדי לזבוח, ולא המקנה שלהם.
הנצי"ב מוולוז'ין: פרעה חשב שמספיק לכל אחד שור או שה, ולא צאן ובקר, שמשמעותו כמות גדולה יותר.
