מצות ביכורים ומצות וידוי מעשרות – דבר תורה – כי תבוא
וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי… וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל…. (כו, ב)
וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת… לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי. לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ… (כו, יג-יד)
רש"ר הירש מעיר שחלק המצוות שבמשנה תורה מסתיים בשני עניינים, מקרא ביכורים ווידוי מעשר, ומבאר מדוע שתיהן חותמות את מצוות התורה
שתי מצוות אלו מצרפות את עובדות היסוד של ההיסטוריה הלאומית היהודית ואת כללי היסוד של התפקיד הלאומי היהודי וכוללים אותם בשני וידויים.
אמירת שני ווידויים אלו, ביכורים אחת לשנה, וידוי מעשרות אחת לשלוש שנים, מזכירות לכל יהודי את מקורו ההיסטורי הלאומי ואת התפקיד הלאומי הנובע מכך. שניהם קשורים לשתי המצוות ביכורים ומעשר.
מצוות אלה מבטאות על ידי מעשי הודאה רבי תוכן רעיוני, כיצד עלינו להעריך את ירושת הארץ ואת העושר החומרי הנובע ממנה, כי הארץ ופירותיה הם יסודות קיומנו הלאומי ועלינו להכיר אותם על פי מקורם וייעודם. שני הווידויים האלה קשורים אפוא בקשר הדוק אל הארץ שבני ישראל עומדים עתה לרשתה, ולפיכך המקום הראוי להם הוא בסוף מתן המצוות שהארץ ניתנת לצורך קיומן.
דבר תורה – כי תבוא
