מעמדם של מנשה ואפרים
וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם (מח, ז)
מדוע רק בני יוסף זכו שמעמדם הושווה למעמד השבטים?
בבא בתרא קכג ע"א: "מה ראה יעקב שנטל בכורה מראובן ונתנה ליוסף? … מה ראה שנתנה ליוסף? משל, למה הדבר דומה? לבעל הבית שגדל יתום בתוך ביתו, לימים העשיר אותו יתום ואמר: אהניהו לבעל הבית מנכסי… ראויה היתה בכורה לצאת מרחל, דכתיב: 'אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף', אלא שקדמתה לאה ברחמים, ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הקב"ה לה". יעקב רצה להנות את יוסף מנכסיו, בתמורה למאמץ שעשה יוסף, שפרנס וכלכלו במצרים, ולכן העביר את הבכורה מראובן ליוסף.
חזקוני: הואיל ויוסף נולד כבן בכור לרחל, שהיתה ראשית ועיקר מחשבתו, שהתחתן עם בת לבן. סיבה נוספת, לכבודה של רחל, כדי שתהיה יתירה בשבט אחד על כל אחת מנשותיו הפילגשים.
תולדות יצחק: 'וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ', יעקב אמר ליוסף שהוא ראוי לקבל מתנה זו יותר משאר בנים, הואיל ו'בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל', ולא יכולתי לעשות לה כבוד בדרך, וגם לא קברתיה בחברון, אלא 'וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם', ועל כן ראוי לעשות לך כבוד במקומה.
אור החיים: יעקב הסביר ליוסף שמחשיב את בניו מנשה ואפרים ככל השבטים, שכן הם היו אמורים לצאת ממנו, כפי שהבטיח לו הקב"ה (לפני וסמוך לפטירת רחל) 'פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ'. והמשיך ואמר: 'מֵתָה עָלַי רָחֵל', כלומר בגללי, אני הייתי הגורם למיתתה בעקבות דבריו ללבן, שאמר 'עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה', ואילו היתה חיה רחל, הם היו יוצאים ממנו ומשמתה יצאו מיוסף, ונחשב שיצאו מיעקב ומרחל.
