דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָֹה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם [א, ב]
בפרשיות אלו העוסקות בענייני הקרבנות, ראוי לעורר על המעלה הגדולה לקרוא את פרשת הקרבנות בכל יום, שהרי הקב"ה מעיד שהקורא את פרשת הקרבנות נחשב שכאילו הוא מקריב קרבן לפני הקב"ה, כפי שמבואר במסכת מגילה (דף לא ע"ב) "אמר (=אברהם אבינו) לפניו, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם? אמר לו (=הקב"ה): כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן, ומוחל אני על כל עונותיהם".
יש להיזהר בקריאת פרשת הקטורת, שעל ידי קריאתה מתקבלות התפילות וזוכים ע"י זה לעשירות. ראוי לקוראה מתוך סידור, כי הקורא מתוך הכתב יש לו גם מעלת לימוד תורה שבכתב. עיקר מצוותה, לקרוא פרשת הקטורת מתוך הקלף, וראוי שיקרא עם נגינות וטעמים.