מעלתו של הדיבור
כב, כח וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן
מדוע הקב"ה עשה נס, שהאתון תפתח את פיה לדבר עם בעליה ככל אדם?
כתוב במשנה (אבות ה, ו): 'עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן… ופי האתון', מדוע פי האתון נבראה דוקא אז?
יתרונו המשמעותי של האדם על פני הבהמה הוא הדיבור. אם האדם מקדש את דיבורו, הוא ראוי ליתרון זה, אך אם מחלל את דיבורו, נמשל כבהמה.
כשבלעם רצה לחלל את כח דיבורו ולקלל בו את ישראל פתח ה' את פי האתון, לרמוז לו שבהנהגה שכזו, גם לבהמה ראוי שיהיה כח הדיבור, ואין יתרון לבעל הלשון!
ימי השבוע הם ימי החול, ואילו שבת היא קודש. 'בין השמשות' תלוי ועומד בין הקודש לבין החול, וכמו כן הפה, תלוי ועומד: אם יזכה האדם לקדש את דיבורו – רק הוא ידבר ולא הבהמה, אבל אם יחלל את דיבורו – אזי גם לבהמה נאה ויאה הדיבור, ועל כך רמזו חז"ל באמרם שפי האתון נברא 'בערב שבת בין השמשות'.
הבה נקדש את דיבורנו ביחס לזולת
