מיקומו של הפסוק כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם (טו, יט)
האם פסוק זה הוא חלק מהשירה?
פסיקתא זוטרתא: "שירת משה רבינו 18 פסוקים, וכנגדן תקנו רבותינו 18 ברכות של תפילה". משמע שפסוק זה, לאחר 18 פס' אינו מהשירה.
רש"י: אינו חלק מהשירה, אלא תחילת ענין חדש, שמתאר את שאירע כשבא סוס פרעה. רשב"ם ביאר כך והוסיף שבא לתאר שניערו בים ובני ישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים, ואז 'ותקח מרים הנביאה…'.
אבן עזרא: פסוק זה הוא חלק מהשירה, ומציין את הנס בתוך הנס שהיה בקריעת ים סוף.
רמב"ן: אינו חלק מהשירה, אלא תיאור הזמן, מתי נאמרה השירה. בלכתם בתוך הים, ביבשה אמרו את השירה. מרים נטלה את התוף וענתה להם את הפסוק הראשון של השירה, שתענינה כן אחרי משה.
רש"ר הירש: פסוק זה משלים את השירה ומוסיף את זכרון ההתרחשות, שממנה יצאה. כל החזיון של גבורת ה' על עוצמת המדינות, גבורת הקב"ה על כוחות הטבע, לצד אהבת ה' וקידוש שמו.
הנצי"ב מוולוז'ין: המשך של הפסוק הקודם, 'ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'. מלמד שעל אף שהיתה זו שעת דין קשה, שהמצרים נשטפו, גם על בנ"י היה כח הדין, ובכל זאת הלכו ביבשה, כשבצד האחר כבר היה שטף הים. סיום השירה מורה על בטחוננו בה', שלא נילכד בדין, שהרי 'כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה…', אנו בוטחים בהקב"ה, ועליו אנו נשענים. וכך יהיה גם בעתיד.
