דבר תורה לפרשת קורח – מחשב מסלול מחדש
טז, א וַיִּקַּח קֹרַח… וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת…
חז"ל דורשים את הפסוק "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ" על אשתו של און בן פלת, שהצילה את בעלה שהיה מעורב תחילה במחלוקת קורח (סנהדרין קי.). בידעה שכולם קדושים השקתה אותו יין שישתכר, השכיבתו במיטה וישבה בפתח הבית כששערות ראשה פרועים. כל מי שבא לקחת את בעלה למחלוקת, ראה אותה וחזר, וכך און ניצל.
איזו חכמה מיוחדת היתה מונחת במעשיה?
היא לא עשתה משהו מיוחד, בסך הכל, נתנה לו לשתות יין משובח, וסייעה בידו לשכב על מיטתו, כדי שישן טוב, וכתוצאה מכך לא הלך איתם, וכך הרוויחה זמן גורלי, שבשעות אלו המצב החמיר, קרח ועדתו נבלעו באדמה, והוא ניצל בעולם הזה, וגם ניצול מאיבוד חלקו לעולם הבא.
איך הסכים און לעזוב הכל וללכת לישון, הרי היה ראש המפלגה? כיצד הצליחה אשתו לשכנעו לשתות יין? היא אמרה לו: מה אתה מרוויח מכל הסיפור, כעת אתה בדרגה ב' וכשקרח יהיה כהן גדול גם אז תהיה באותה דרגה. אז מה לך להיכנס לעובי הקורה.
אמר רבי חיים שמואלביץ יסוד נוקב: *בשעת מחלוקת, בלהט האש, אם אדם מסוגל לחשב לעצמו חשבון פשוט, ובעקבותיו לשנות את דרכו, הרי זו חכמה אדירה!* אדם בשעת מחלוקת מאבד את הראש ולא מסוגל לערוך חשבונות פשוטים. שיקול הדעת שלו לא קיים. ואם, בכל זאת, הוא נעצר וחושב את הדבר העקרוני, החיוני, ואת הסברא הפשוטה, זו חכמה גדולה.