מדוע שר האופים ושר המשקים מכונים 'הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה'
וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם… אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם (מ, ה)
מדוע התורה מכנה את השרים בתואר 'הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה'?
מדרש שכל טוב: "לא המשקה ממש, ולא האופה ממש, אלא השרים… ולכך קוראם משקה ואופה שנתפסו על ידם".
אלשיך מתרץ שלכל שר יש תחתיו משרתים עושי מלאכתו, כפי שהיה לשר המשקים עבדים שומרי היין, שהיו מביאים אותו לשולחן המלך, והשר נתן את הכוס על כף פרעה. וכן שר האופים לא היה אופה את הפת, אלא עבדיו היו לשים לו ואופים, והוא היה מביאם אל שולחן המלך. ולכן כשנמצא זבוב ביין פשע המשקה, שכפוף לשר שלא שמר כראוי. וכשנמצא צרור בגלוסקא פשע האופה שלש אותה בצרור. התורה כתבה 'חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם', וחטאם היה לשנים, גם לאדוניהם השרים וגם למלך מצרים. התורה כתבה 'וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים', על שלא הזהירו את עבדיהם, ושם אותם במשמר עד שידון אותם, כפי שכתוב בפסוק הקודם. חלקו השני של פסוק זה אינו מתייחס לשרים, אלא לעובדיהם שהכינו את המאפה והמשקה, שהיו 'אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר'.
