וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי (כא, כח)
מדוע ענשו של השור בסקילה?
אבן עזרא: "והשם שם עונש על בעל השור, כי קשה בעיניו שתמית בהמה אדם שנברא בצלם אלהים, על כן נסקל השור".
רמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פ"מ): "והיות הבהמה נהרגת כשתהרוג אדם, אינו לקחת דין ממנה כמו שירחיקו עלינו הצדוקים, אבל הוא לקחת הדין מבעליה, ומפני זה נאסר ליהנות בבשרה מפני שיפליג בעל הבהמה לשמרה, וידע שאם תהרוג גדול או קטן בן חורין או עבד יפסיד דמיה על כל פנים… מפני שיזהר בעל הבהמה בה וישמרה כשמרו אנשי ביתו שלא תעלם מעיניו, שחמלת בני אדם על ממונם כחמלתם על נפשם…".
רבי אברהם בן הרמב"ם: התשלום הוא קנס לבעלי השור, ומשמש גם כמוסר לאנשים, על חומרתה של הרציחה שמעניש הקב"ה גם את בעלי החיים שאינם מדברים על עוון רציחה.
רש"ר הירש: דין שמים לקיים 'מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ', כשם שדין רוצח למיתה, כך דין בעל החיה שפגעה באדם, כפי שכתוב 'וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם'. היסוד המשותף להריגה, הוא החובה לקיים בליבו של אדם את הכבוד האלוקי של הוויית גופו של אדם.