וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים (כז, מו)
מדוע רבקה תלתה את הצורך שלו לברוח, בנשות חת, ולא גילתה ליצחק את הסיבה האמיתית, להישמר מעשו, שלא יהרגהו?
רשב"ם: רבקה אמרה ליצחק דרך חכמה, להרחיק את יעקב מעשו.
בכור שור: רבקה חששה שמא יצחק יכעס על שחושדת בעשו וישלול את דבריה, שלא יתכן שהוא יעשה זאת, ולא יתן את הסכמתו ליעקב לברוח, ועל כן ייחסה זאת לסיבה אחרת ואמרה לו: שהנשים הללו הן רעות ויש לה מורת רוח, ולפיכך עליו ללכת ללבן אחיה. ואכן יצחק הסכים ובירך אותו.
אברבנאל: רבקה חששה שיצחק יכעס עליה, על שהובילה להעברת הברכות מעשו ליעקב, וכתוצאה מכך נגרמה מריבה גדולה בין האחים וצער לעשו, ועל כן שינתה מפני השלום, וכרכה את הצורך של יעקב ללכת לחרן בנישואין, שלא יקח מבנות כנען.
מלבי"ם: רבקה לא רצתה לצער את יצחק, ועל כן לא אמרה לו שעשו רוצה להרוג את יעקב, ובחכמתה הרבה אמרה לו שישלח את יעקב לפדן ארם, לשאת אשה.