לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה (י, יא)
מדוע סירב פרעה לשלח את הטף?
כתוב במדרש רבה (יג, ה): "אמר לו (פרעה למשה): אם תאמר לא כן מחשבותינו לברוח, אם כן יאמנו דבריכם, 'לְכוּ נָא הַגְּבָרִים' כי הטף אינן בני עבודה, למה אתם צריכין להם? אלא 'כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים' רעה אתם מבקשים לעשות, לברוח אתם חפצים, לפיכך איני שומע לכם לכלום, מיד צוה וגירש אותם משם".
חזקוני: שישמשו לערבון, שבנ"י ישובו לאחר שיסיימו את עבודת ה'.
אברבנאל מבאר שפרעה פירש את השיח עם משה ואהרן כמסחר, שהמוכר דורש מחיר גבוה יותר והלקוח מוכן לשלם מחיר זול יותר, כדי שבסיום המו"מ יתקרבו זה לזה ויסכמו על מחיר ממוצע ביניהם.
בתחילה שאל פרעה 'מִי וָמִי הַהֹלְכִים', בדרישה שלא ילכו כל הגברים, אלא רק כמות קטנה של אנשים. מנגד, משה דרש דרישה נגדית והפוכה 'בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ… בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ'. ועל כך הציע פרעה מעין "פשרה", 'לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים' כלומר לא יהיה כהצעתי ולא כדרישתכם, אלא הצעת פשרה. מתחילה סבר פרעה שדרישתם המופרזת (לטעמו) שכולם ילכו נועדה, כדי להגיע להסכמתו בסוף, שילכו רק הגברים.