וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת (טו, כ)
מדוע נכתב שהיא 'אֲחוֹת אַהֲרֹן', ולא הוזכר גם משה?
בכור שור: דרכה של התורה להזכיר את אחיה הגדול של אשה, כשמציין את שמה, כדוגמת 'בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת'.
רמב"ן: משום שבשירת הים הוזכרו רק משה ומרים ולא הוזכר אהרן, רצתה התורה לכבדו וציינה את שמו בדרך כבוד, ש'מִרְיָם הַנְּבִיאָה' היא 'אֲחוֹת אַהֲרֹן', שהוא אחיה הגדול.
אלשיך: חז"ל אומרים (מגילה יד ע"א): "אמר רב: שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל". נבואה זו התגשמה רק כעת, לאחר שטבעו המצרים בים סוף. ולכן כשראתה שהתקיימה נבואתה, שהתנבאה בהיותה רק אחות אהרן, שהתנבאה על לידת משה, שיושיע את בני ישראל, לקחה את התוף בידה. במילים 'אֲחוֹת אַהֲרֹן' הדגישה התורה את נבואתה, בעודה אחות אהרן, טרם לידת משה.
רש"ר הירש: ללמדנו שמעמדה בעם בין הנשים היה זהה למעמדו של אהרן בין הגברים. כדרך שהפיץ אהרן בין הגברים את הדברים שנאמרו למשה, כך עשתה מרים בין הנשים.