וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר (ג, כג)
מדוע נכתב בלשון 'ואתחנן'?
רש"י: "אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם. אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם".
חזקוני: "ואתחנן, ואתמלא תחנונים וכן 'בהתחננו אלינו', בהתמלאו תחנונים אלינו. ולפירוש רש"י, שפירשו לשון חינם נראה שהנו"ן אחרונה במקום מ"ם".
דעת זקנים מבעלי התוספות: "שהתפלל משה תקט"ו תפילות, כמנין ואתחנן".
רא"ש: "שמונה שמות נקראת התפלה ואלו הן: תפילה, תחינה, צעקה, שועה, נפילה, פגיעה, רינה, שיחה. ובכולם לא התפלל משה, אלא בתחנון. למה? לפי שבשעה שאמר 'הודיעני נא את דרכיך', באיזה מדה אתה מתנהג עם עולמך, ואמר לו הקב"ה: 'וחנותי את אשר אחון', כלומר כל מה שאני עושה עם הבריות מתנת חנם אני נותן. אמר לפניו: באותה מדה תתנהג עמי ותן לי מתנת חנם לעבור את הירדן. לכך אמר 'ואתחנן', לשון 'וחנותי'".