מדוע מכת כינים היתה ללא התראה
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם (ח, יב)
מדוע מכת כינים היתה ללא התראה?
מדרש שכל טוב: "בשתי מכות הראשונות שלח הקב"ה והתרהו, ובשלישית לא שלח והתרהו, בשביל שהיה עומד ומותרה ממכות הראשונות".
רמב"ן מבאר שהקב"ה ריחם על המצרים, והתרה בפרעה רק במכות שהיתה בהן מיתה לאדם, כדוגמת צפרדע, כפי שכתוב (תהלים עח, מה) 'וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם' שרומז למיתה או להשחתה (שהיו מסרסים אותם, עיין מדרש רבה י, ד), וכן הארבה המיתם ברעב, כי אכל יתר הפלטה שנשארה מהברד. גם במכות ברד וערוב היתה מיתה למצרים. מסיבה זו במכות כנים, שחין וחושך, שבהן לא נהרגו לא התרה בהם הקב"ה.
רבי חיים פלטיאל מתרץ שמכות מצרים חולקו לשלוש סדרות, דצ"ך, עד"ש באח"ב. בכל סדרה המכה השלישית היתה ללא התראה, כפי שאמרו חז"ל (יומא פו ע"ב) "כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה – הותרה לו". מאחר שלא שם ליבו לשוב ולתקן מעשיו לא היתה תועלת בהתראתו. לכן היה מתרה בשתיים הראשונות שבכל סדרה ובשלישית היכה אותו ללא התראה.
