מדוע יוסף לא הודיע לאביו שהוא חי – דבר תורה – פרשת מקץ
וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם (מא, מו)
מדוע יוסף לא שלח לאביו אגרת, המבשרת שהוא חי?
הרמב"ן מעצים את הקושיה ומוסיף, שגם אם הדרך ממצרים לארץ ישראל היתה נמשכת שנה, היה ראוי שיעשה זאת, בודאי כשהדרך ממצרים נמשכת רק ששה ימים, בודאי שתמוה מדוע לא עשה כן. ומשיב שיוסף רצה שיתגשמו החלומות שחלם והבין שלא יוכלו להתקיים בארץ כנען. הוא העריך שמחמת הרעב, גם אביו ואחיו יגיעו למצרים, וכך יתקיימו כל חלומותיו.
דעת זקנים מבעלי התוספות מתרץ שכשהיה יוסף עבד וכן כשהיה בבית הסוהר לא רצה להגיד לאביו כדי שלא לצערו. משמלך סבר שלא יאמין לו אביו, כשם שהתקשה להאמין לבניו כשבישרו לו, כפי שכתוב 'וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם' (לקמן מה, כו). כמו כן, יוסף חשש שאם ישמעו אחיו, הם יבהלו ויברחו מפחד, שמא יהרוג אותם ובכך עלול היה לגרום צער לאביו.
הרב שטיינמן זצוק"ל (שהיום היארצייט שלו) מבאר שהאחים הטילו חרם ביניהם וגם שיתפו את הקב"ה שלא לגלות. אחי יוסף השביעו גם אותו, ולכן נמנע מלגלות לאביו שנמכר למצרים, על אף שהיה אנוס בשבועה.
דבר תורה – פרשת מקץ
