מדוע העבד נרצע ע"י הדלת או המזוזה
וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם (כא, ו)
מדוע העבד נרצע ע"י הדלת או המזוזה?
קידושין כב ע"ב: "מה נשתנה דלת ומזוזה מכל כלים שבבית? אמר הקב"ה: דלת ומזוזה שהיו עדים במצרים, בשעה שפסחתי על המשקוף ועל שתי המזוזות ואמרתי 'כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים', ולא עבדים לעבדים, והוצאתים מעבדות לחירות, והלך זה וקנה אדון לעצמו – ירצע בפניהם".
במדרש פסיקתא זוטרתא כתוב: "כדי שיהא עוברים ושבים אומרים לו: מפני מה אתה משתעבד לזה, והתורה זיכתה לך להיפטר? לכך נרצע לפני הפתח ולא בחדרי חדרים, דלת דומיא דמזוזה, מה מזוזה ברשות הרבים דרך ביאתו, אף דלת ברשות הרבים".
אבן עזרא מסביר: "להזכיר פסח מצרים, שפסח השם על הפתח והוציא כל ישראל מבית עבדים. ולמה אהב זה הישראלי להיותו עבד? ואחרים אמרו: כי הטעם לשמור דלת אדוניו. וכפי דעתי, כי טעם הרציעה להיותו נסמן, ודייני ישראל יושבים בשער המדינה…".
הדר זקנים מתרץ שהדלת עומדת בדומה למזוזה, שניצבת, משום שתפקידה להעיד על הרציעה והעבדות, ועדות כידוע נמסרת רק בעמידה, ולכן רוצעים את אזנו של העבד על יד הדלת, שהיא עומדת.
