למצוות ששמעו בני ישראל מהקב"ה יש שכר ללא גבול – דבר תורה – פרשת דברים
ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם (א, יא)
מבאר רש״י: מהו שכתוב ״ויברך אתכם כאשר דבר לכם״? אלא אמרו לו: משה, אתה נותן קצבה לברכתנו? כבר הבטיח הקב"ה את אברהם (בראשית יג, טז) ״ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה״ אמר להם משה: זו משלי היא, אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם.
רבי ברוך ממז׳יבוז׳ ביאר את דברי רש״י, שבכל המצוות אנו מוצאים שיעור מדויק לקיום המצוה: אכילת מצה בכזית, 8 חוטי ציצית, 4 פרשיות תפילין ועוד. רק במצות אהבת ה׳ אין שיעור או גבול. מדוע?
את כל המצוות שמעו בני ישראל מפי משה, וכשם שיש גבול לכוחו של אדם, כך גם למצוות שנשמעו מפיו יש קצבה וגבול. בניגוד ל'אנכי ה׳ אלוקיך' ו'לא יהיה לך', ששמעו מפי הקב"ה, ולכן אין גבול למצוות אהבת ה׳.
וזה ההסבר בדברי רש״י, בני ישראל שאלו: אתה נותן קצבה לברכתינו, הרי הקב"ה הבטיח שאין לכך קצבה? השיב להם משה: ״זו משלי היא״. מצוות אלה שמעתם מפי ולכן יש להם גבול ומידה, וכך גם לשכר המובטח עליהם, בניגוד למצוות ששמעתם מהקב"ה, בהם תקבלו שכר ללא קץ.
